<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשט"ו</h1>
<h2>דף לג.</h2>
חדשים וזפותים אסורין. ישנים ואינן זפותים מותרין. ואפי' הנודות נמי מכניסין לקיום על ידי הזפת כי גרודין מותרין. דכיון דאין היין עשוי להתקיים אלא ע"י הזפת כי אינה לזפת מותר שהרי מתקלקל בתוך העץ ואינו משתמר בו ודבר שאינו מכניסו לקיום הואיל ומתקלקל היין בתוכו אפי' היה מכניסו לקיום יין שנה בשיכשוך בעלמ' סגי ליה. אבל דבר שמכניסו לקיום בלא זפת כגון קנקני' כי אית בהו זפת לא מהני בהו גרידא שהרי החרס מן היין (נבלע) [בלע] ומשתמר הוא לשם ובלא זפתהו מכניס לקיום הילכך גרידא לא מהניא בהו אלא או עירוי או ליבון. וכן מוכח לקמן דקשרינן להו בהחזירן לכבשן האש עד שנשרה זיפתן בתוכן הוא דהוי מותר שהרי האור שרף טעם יין נסך שבדופני כלי חרס וזפת נמי כיון שנשרה ע"י האור בטל טעמו ומתקלקל. אבל קניסה שהוא מתוכו אע"פ שנשרה זיפתן לא מהני מידי שהרי עדיין נשמר טעם יין נסך בדופני הכלי. ולפי מה שפי' רבי' נרא' דהני חביות שלנו הואיל ואין מכניסן לקיום אלא ע"י הזפת השרת זיפתן היינו הכשירן. אבל אותן חביות שבשאר מלכות ששמעתי שמכניסן לקיום בלא זפת השרת לא מהניא להו. מכתי' רבי'.
